בעבודה על מערכות קירור, טכנאים לרוב משתמשים בשלושה דלקים עיקריים: אצטילן, MAP-Pro™ וגז פרופאן רגיל. אצטילן מפיק את הלהט החם ביותר – כ-5,700 מעלות פרנהייט, מה שגורם לו להיות אידיאלי לעבודות לחיצת מתכת עדינות על צינורות נחושת שבהן חשובה דיוקיות מרבית. פרופאן בער בטמפרטורה נמוכה יותר, כ-3,600 מעלות, ולכן מתאים יותר לתיקונים קטנים או לעבודות קלות יותר. ואז מגיע MAP-Pro™, תערובת מיוחדת של 메תיל-אצטילן ופרופאדיאן שמגיעה לטמפרטורה של כ-5,200 מעלות. מה שמייחד אותו הוא הניידות שלו בהשוואה לאפשרויות אחרות, עובדה ששצוות שירות בשטח מעריכות במיוחד כשעוברים בין אתרים שונים. נתוני תעשייה משנת 2023 מדגים מדוע טמפרטורות ספציפיות אלו חשובות כל כך ביישומים מעשיים.
ערכות חמצן-אצטילן מספקות להט ממוקד שהוא גם מדויק וחזק — אידיאלי לחיבור צינורות נחושת של מקרר ולריתוך תושבות פלדה. עם יחס מחמצן לדלק של 6:1, התקנה זו ממזערת חימצון במהלך ריתוך קפילרי, מה שחשוב לשם מניעת זיהום אשר עלול לפגוע ביעילות הקירור במערכות קירור סגורות (RSES 2023).
מערכות MAP-Pro™ משתמשות בצילינדרים קטנים וקלים יותר מאצטילן, ובכך מקלות על הטכנאי בממוצע ב-40% (סקר טכנאי מיזוג 2022). עם זאת, תפוקת החום שלה נמוכה ב-12% מאצטילן, ולכן נדרשים מחזורי חימום איטיים יותר — במיוחד בעבודה עם צינורות נחושת בעלי דופן עבה שבהם חדירת תרמית היא קריטית.
מגפי לحام גז מודרניים מצוידים בהצתה פיאזואלקטרית להפעלה אמינה ביד אחת ותורי מדויקים המאפשרים שליטה מדויקת בלהט עד לקצוות מיקרו בגודל 0.5 מ"מ. יכולות אלו מאפשרות מעבר חלק בין משימות עדינות כמו שיזוף של סלילים מתאדים בגודל ¼’ לבין עבודות כבדות יותר כמו חיבור 2’ תמיכות פלדה – ולא צריך לשנות כלים.
בעוד שאצטילן מהווה סיכון גבוה ב-23% לייצור חד-חמצן הפחמן בהשוואה לחלופות (EPA 2021), 68% מהспécialיסטים עדיין מעדיפים אותו לצורך תיקונים קריטיים בגלל זמני השלמת החיבורים הקצרים יותר. השימוש ב-MAP-Pro™ גדל ב-18% מאז 2020, ובנוסף להנחיות הבטיחות של NFPA המאפשרות שימוש בו במרחבים סגורים כאשר יש תקן של צילום מתאים.
רוב אינסטלטורים עדיין נוטים להשתמש באצטילן בעת עבודה על צינורות נחושת של מקררים, מכיוון שהוא פולט להט חם במיוחד של כ-5,700 מעלות פרנהייט, מה שמאפשר ליצור חיבורים נקיים במהירות. אבל לאחרונה, אנו רואים שהרבה טכנאי HVAC עוברים לשימוש ב-MAP-Pro עבור עבודות קטנות יותר או כשעובדים בשטח במקומות מרוחקים. הסיבות העיקריות? קל יותר לשאת אותו, והוא משאיר פחות שמן בהשוואה לאפשרויות מסורתיות. MAP-Pro בער בטמפרטורה נמוכה יותר, כ-3,730 מעלות, אך הלהט מתפזר יותר, ולכן יש לבחור בזהירות את ראש החומרה המתאים, כדי שלא ימסו בטעות את צינורות הנחושת הדקים.
חיבור נחושת לפלדה באמצעות שיזור יכול להיות מאתגר, מכיוון שנחושת מוליכה חום במהירות שהיא פי שמונה מזו של פלדה. הבדל זה גורם בדרך כלל לבעיות כמו אזורים של חימום לא אחיד וזרימה לקויה של מתכת המילוי בתהליך. עובדים מיומנים עוקפים את הבעיה הזו על ידי חימום מקדים של חלקי הפלדה, בדרך כלל בין 350 ל-400 מעלות פרנהייט (בערך 177–204 מעלות צלזיוס). במקביל, הם שומרים על שליטה בטמפרטורת הנחושת, ודואגים שלא תעבור את 500 מעלות פרנהייט (בערך 260 מעלות צלזיוס). להבות מיוחדות עם התאמות להט נפרדות עוזרות לטפל בצרכים השונים לחימום של החומרים השונים, מה שעושה את כל ההבדל בניסיון ליצור חיבורים חזקים מבלי לפגוע באף אחד מהמתכות.
שיטות לחימום אביזרים בחנקן ללא זרni מתקנות בהדרגה לתקן קולטי איבודים נחושת-אלומיניום. תהליכים חסרי חמצן אלה מקטינים את החימצון ב-67% בהשוואה לחימום אביזרים טרדיציוני בעזרת אצטילן (Ponemon 2023), ומשמרים את טהרת המקרר. הטכניקה משתמשת במתכות ממיסות מבוססות ניקל שמסתכמות ב-1,950°F (1,066°C), אשר תוכננו כדי להתחשב במקדמי התפשטות תרמית שונים של נחושת ואלומיניום.
הקצות המכונסים בדיוק, יחד עם מנגבות התערובת הגזים בעיצוב מיוחד, יוצרים הבדל אמיתי בעבודה במרחבים צפופים של מקררים. המגבים של כלים אלו מעוצבים בצורה ארגונומית ויכולים להסתובב כמעט בכל הכיוונים, עד 240 מעלות, מה שאומר שטכנאים יכולים להגיע למקומות קיצוניים, כמו מאחוריה של סלילי המאדות, מבלי לאבד שליטה על הלהט. לפי מחקר עכשווי שפורסם בכתב העת HVAC Tech בשנה שעברה, מנגבות הסיבוב הפנימיות מקטינות את הצטברות הפחמן בכ-37% בהשוואה לדגמים רגילים. ואל נשכח גם מהמיוערים המבריקים; הם עמידים הרבה יותר בפני חלודה וקורוזיה במקומות שבהם יש הרבה לחות.
קצות הלהט המיקרוסקופיים הקטנים, חלקם ברוחב של 0.8 מ"מ בלבד, מאפשרים חימום מדויק במיוחד בעת תיקון צינורות קפילריים על סלילי מפצל. מחקר שהוצא ע"י ASHRAE בשנת 2022 גילה גם דבר מעניין: טכנאים שעובדים עם פנסים בעלי בקרה מתכווננת על זרימת הגז נראו ירידה של כ-52% בבעיות של חימום יתר בצינורות בקוטר 3/8 אינץ' או פחות. היחידות הטובות ביותר בשוק מצוידות במערכות משיכה מתקדמות שמונעות את טמפרטורת הלהט יציבה למדי, בתוך טווח של כ-פלוס/מינוס 50 מעלות פרנהייט. זה חשוב במיוחד כשעובדים עם צינורות נחושת דקיקים שבעובי 0.020 אינץ', שכן עוזר למנוע עיוותים בתהליך הלحام.
ניסוי מ-2023 שבדק 200 חיבורי צינור נחושת גילה כי לפנסים שיכולים לנקות באמצעות חנקן ובעלי יציאות אינרטיות משולבות הייתה ירידה של 89% ביצירת חומצת נחושת, בהשוואה להגדרות סטנדרטיות. כשנעזרו בשברי גזיל ללא זרחן, מערכות אלו השיגו 100% חיבורים חסרי דליפה בהחלפת צינורות נחושת בקוטר 1/4", שיפור של 31% לעומת טכניקות קונבנציונליות (מערכות קירור רבעוניות 2023).
רוב הטכנאים בשטח תלויים בקטים הקטנים והשימושיים לאكسיגן/MAP-Pro שמשקלם קל, כ-15 פאונד. קטים אלו מייצרים להט חם במיוחד של כ-3,530 מעלות פרנהייט, בדיוק מה שצריך לביצוע העבודה כשמדובר בבזלת צינורות נחושת בקוטר 3/8 אינץ'. היתרון האמיתי הוא בגודלם הקטן, כך שהם מתאימים בצורה צפופה למדפי הכלים המותקנים בתוך משאיות השירות, מבלי ליטול יותר מדי מקום. גרסאות חדשות יותר אפילו החלו לכלול כלים ייעודיים לישור ויציאות לבדיקת סטטיקה ישירות על ידית המגף. כלומר, לא צריך עוד להתעסק בכלים נוספים לכיול – דבר שעוזב השטח מעריך מאוד. לפי מבחנים אחרונים שבוצעו בשטח, התכונות המשולבות אלו מקצרות את זמני התיקון בכ-22%, מה שהופך אותן להוספות ערכיות לכל מי שעוסק בתיקונים באתר.
לציוד ריתוך גז יש צורך ברגולטורים דו-שלביים תקניים של ANSI אם רוצים לשמור על רמות לחץ יציבות כאשר הטמפרטורות משתנות בחוץ. רוב המקצוענים מאמינים כיום במניעי התלקחות, שכן מחקרים של ה-NFPA תומכים בהם ומציגים כ-85 אחוז פחות תאונות בעירה מכיוון שהם חוסמים את תנועת הגז האחורית המסוכנת. במקומות שבהם ייתכן שיסתור מימן בלי שמلاحظים, חיוני להתקין גלאים רגישים עד 5 חלקים למיליון, וזה מה שקובע את ההבדל בבטיחות בתוך אזורי הקירור הצפופים האלה. ואל נדבר על בדיקות לחץ יומיות בעזרת תערובת המים הסבוניות (30%) שמזהה דליפות על ידי ריסוס על החיבורים. נסיון מעשי מראה ששיטה זו מאתרת כמעט 91% יותר דליפות פוטנציאליות מאשר בדיקה ויזואלית בלבד, וזה חוסך חיים וציוד כאחד.
EN
חדשות חמות